החלטה בתיק רע"פ 10122/03

           בפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופטים: י. כהן, א. אברהם וג. לוי) בע"פ 314/02. 

           ביום 18.1.01 הואשם והורשע המבקש על-פי הודאתו בבית המשפט השלום בנצרת בעבירת תקיפה הגורמת חבלה ממשית, על-פי סעיף 380 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) ובעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות, על-פי סעיפים 334 ו - 334(א)(2) לאותו החוק. ביום 7.11.01 צירף המבקש שני תיקים נוספים שהיו תלויים ועומדים כנגדו בבית משפט השלום בנצרת. בתיק האחד (ת.פ.1050/00) הואשם בעבירות של שימוש במסמך מזויף, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והוצאת שיק ללא כיסוי. בתיק האחר (ת.פ. 1589/99) הואשם בעבירות של נהיגה בקלות ראש ובחוסר זהירות, נהיגה במצב המונע שליטה ברכב ועלול לסכן עוברי דרך, גרימת נזק לאדם ולרכוש, הפקרה לאחר פגיעה, אי-הגשת עזרה ושיבוש מהלכי משפט. גם בשני תיקים אלו שצורפו, הורשע המבקש על-פי הודאתו.

           ביום 24.4.02 גזר בית משפט השלום בנצרת את דינו של המבקש. בגין התיק המקורי נגזר על המבקש מבחן טהור לתקופה של שנתיים. היות והמבקש מצוי בתהליך של גמילה מאלכוהול, הוארך בשנתיים נוספות עונש מאסר על תנאי בן עשרים חודשים שהיה תלוי ועומד נגדו, בהתאם להמלצת שירות המבחן ובהסתמך על סעיף 85 לחוק העונשין. בגין ת.פ 1589/99 נגזרו על המבקש ארבעה חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות ופסילת רישיון הנהיגה שלו לתקופה של חמש שנים.

           המשיבה ערערה על גזר הדין לבית המשפט המחוזי בנצרת. בין היתר, טענה  המשיבה כי שגה בית משפט השלום בהאריכו את תקופת המאסר המותנה שנגזרה על המבקש בהסתמך על סעיף 85 לחוק. סעיף זה, כך נטען, מקנה סמכות להאריך מאסר על תנאי שהוארך בעבר אך במקרים בהם האדם שהורשע מצוי בתהליך של גמילה מסמים. לגישתה, לא ניתן להקיש מהסעיף להליכי גמילה מאלכוהול, ללא אמירה מפורשת מצד המחוקק.

           בית המשפט המחוזי קבע כי בית משפט השלום לא היה מוסמך להאריך פעם נוספת את המאסר המותנה שהיה תלוי ועומד כנגד המבקש, בהסתמך על סעיף 85 לחוק העונשין. האיסור על הארכה שנייה, כך נקבע, הנו איסור קטגורי, ולבד מן המקרים המנויים במפורש בסעיף 85 - עבירות סמים כמשמען בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 - לא נתונה לבית המשפט סמכות לחרוג מן האיסור ולהאריך את המאסר המותנה לאחר שכבר הוארך. לשון החוק, במקרה זה, תוחמת את גבולות הפרשנות, גם את זו התכליתית. בהתאם לכך, קבע בית המשפט קמא כי יש להפעיל את המאסר על תנאי בן 20 החודשים שהוטל על המבקש. בנוסף גזר עליו 18 חודשי מאסר בפועל. כך נקבע כי עונש המאסר שהוטל על המבקש ירוצה חלקו חופף וחלקו במצטבר, באופן שבסך הכל ירצה המבקש 24 חודשי מאסר בפועל. בנוסף הטיל בית המשפט על המבקש 12 חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים, על כל עבירה מן העבירות בהן הורשע המשיב בכתבי האישום נשוא הערעור. כן המליץ בית המשפט קמא כי המבקש יופנה למתקן כליאה בו יוכל להמשיך את הליך השיקום והגמילה מאלכוהול.

           בבקשת רשות הערעור שבפניי טוענת באת-כוח המבקש כי שגה בית המשפט המחוזי בדחותו את הרחבת פרשנות סעיף 85 לחוק העונשין גם ביחס לנגמלים מאלכוהול. לגישתה, יש לנקוט במקרה זה פרשנות תכליתית לאור האינטרס הציבורי המשותף העומד בבסיס הליך שיקום המכורים לסמים והליך שיקום המכורים לאלכוהול. לחלופין מתבקש בית משפט זה לשקול ביטול הרשעת המבקש על-מנת שתמנע הפעלת המאסר המותנה ויתאפשר שיקומו, או כי יופחת עונשו.

           צודקת המשיבה בטענתה כי השאלה האם קיימת סמכות, מכוח סעיף 86 לחוק העונשין, להאריך תקופת מאסר על תנאי פעם שניה לצורך גמילה מאלכוהול, ולא לשם גמילה מסמים אינה טעונה ליבון כיוון שלשון החוק בענין זה ברורה וחד-משמעית. שיקול הדעת שניתן בסעיף 85 הנ"ל לבית המשפט שהרשיע אדם "העובר טיפול למשתמשים בסמים, או שסיים טיפול כאמור", להשתמש בסמכותו להאריך מאסר על תנאי יותר מפעם אחת כדי לאפשר שיקומו הוגבל באופן ברור ומפורש לטיפול גמילה מסמים בלבד, וההסדר בענין זה נקבע בהוראות הסעיף בפירוט.

           לא נותר בסוגיה זו מקום למחלוקת פרשנית.

           לפיכך, לפי הוראת סעיף 56(ב) לחוק העונשין, לא היה בית משפט השלום מוסמך להאריך את עונש המאסר על תנאי שנגזר על המבקש לאחר שזה הוארך כבר פעם אחת. בקשת רשות הערעור אינה מעלה, אפוא, כל שאלה משפטית הטעונה ליבון בערכאה נוספת. לכך יש להוסיף כי על פי הכללים הנקוטים בידינו, גם הרצון להקל בעונשו של המבקש אין בו עילה מספקת למתן רשות ערעור על גזר הדין. מה גם שהעונש שנגזר על המבקש אינו חמור כלל ביחס לחומרת העבירות שבגינן נדון למאסר.

           אשר על כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ' בכסלו התשס"ד (15.12.2003).

                                                                                              ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: